אביב בגולן

נכנסנו לנחל בבוקר יום רביעי. כולם היו במסגרות אבל אנחנו נחלצנו מן העיר אל הטבע ומהיבשה אל המים כדי לחגוג את חג בואך לעולם.

נסענו בדרך אבנים מטלטלת עד שהגענו לשלט המורה על תחילת המסלול. הג'יפון שלי הוא נינג'ה ולא מפחד מכמה מהמורות. השארנו את האוטו בצל מתחת לעץ ולקחנו איתנו שני בקבוקי מים, מצלמת גופרו ואת המפתח לאוטו שקשרתי לחזיית בגד הים, מה שבטוח.

את לבשת חלק עליון של בגד ים ושורטס. אני לבשתי בגד ים ומעליו גופיה ומכנסיים קצרים. נעלנו נעליים כי ההנחיות היו ברורות: ההליכה על גבי סלעים וחלוקי נחל, אין להיכנס לנחל בכפכפים או יחפים.

ערבה והרדוף הנחלים יצרו שער כניסה מקורה ואנחנו נכנסו בחגיגיות מתחתם. המים הקרירים הגיעו לנו עד מעל הקרסול. הם היו צלולים, ראינו בקרקעית את האבנים החלקלקות, הבלתי סימטריות.

הלכת לפניי, הצבע של הגב שלך יפה כל כך בתוך הירוק שסביבנו. איך האור של העור שלך יודע להיות אחד גם עם המדבר וגם עם צמחייה סבוכה. אני ממשיכה להתפלא למרות שאמורה להתרגל כבר עם כל הנופים בהם ראיתי את העירום שלך.

שפריריות זוהרות התעופפו סביבנו, חלקן בצבע כחול מתכתי וחלקן אדום ארגמן.

הטבע סביבנו רָעַשׁ. ריחות של לבנה, תאנה ונענע התפרעו סביבנו. את הרחת את עצי התאנה עוד לפני שהתקרבנו אליהם.

נזכרתי איך בדייט הראשון שלנו הגשת לנו וויסקי, תאנים, אגוזי מלך, גוג'י ברי ותמרים. שתיתי מהוויסקי אבל אכלתי רק תאנה. אני לא אשכח איך הסתכלת עליי אז כשהכנסתי אותה לפה.

הלכנו לאט, בתשומת לב. כל סלע מתחתנו היה בגודל שונה. הם היו חלקים, חלקם מכוסי אזוב. האטנו את קצב העיר שבאנו ממנה. צמחיית הנחל הקיפה אותנו כמו גם קולות ציפורים, חרקים וקרפדות. המים היו קרים, השמש מעלינו מחממת. מדי פעם עצרנו כדי להתנשק.

הסרת את החלק העליון של בגד הים וצעדת חשופת שדיים בתוך המים. הגב החזק שלך עשה לי טיזינג לאורך הדרך. פרחים ורודים של הרדוף הנחלים הציצו מהגדות ומעלינו. השפריריות לא הפסיקו ללוות אותנו.

ראיתי שתיים מחוברות על ענף. "הנה שפריריות מזדיינות!" קראתי אלייך.

מצאת לך מקל שיקל על ההליכה בין הסלעים ואני חיקיתי אותך ומצאתי לי גם. אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין. נראינו כמו סרטניות עם שלוש רגליים.

בין קני סוף על הגדה ראינו צב ביצות שפסע באיטיות אל תוך המים ונעלם בהם. הורדת גם את המכנסיים הקצרים ונשארת ערומה, רק עם נעליים כדי לשמור על כפות הרגליים. הצבעת על אנפה אפורה על עץ מעלינו: "אנפה על ענף" אמרת. כחול מתכתי ואדום ארגמן המשיכו להקיף אותנו בנפנוף כנפיים קדחתני.

פתאום קראת "תות שחור!" כשזיהית עץ עצום עם מאות פירות סגולים שחורים, מתפקעים מרוב מיץ. הושטנו ידיים בין הענפים הסבוכים וקטפנו פירות. מצאנו את התותים הכי גדולים ודשנים והגשנו אחת לפה של השנייה. הידיים שלנו הפכו סגולות וגם הלשון. ניערת את ענפי העץ ואני ליקטתי את הפירות שנפלו מהמים וזרמו באיטיות בנחל. הפכנו לציידות לקטות של טעם מתוק חמצמץ.

זללנו כמו קופיפות עד שאמרת שדי לך מסוכר. "לא די לי" אמרתי לך והתיישבתי בתוך המים כדי ללקט את התותים מהענפים הנמוכים המשתפלים קרוב למים.

המשכנו ללכת, את ערומה ואני אחרייך. מדי פעם ראינו דגי אמנון שוחים לידינו. זיהיתי עוד זוג שפריריות מחוברות ואז עוד זוג ועוד זוג. "הנה שני זוגות אחד ליד השני", הראיתי לך על ענף לידינו.

התיישבנו על סלעים במים כדי לצפות בהם, פורנו שפריריות במופע לייב.

הם התעופפו באוויר, מחוברים זה לזו. שניים שניים. זוגות ועוד זוגות מחוברים על העלים, מחוברים באוויר, מחוברים על אדמת הגדה.

בדרך ליקטנו תותים שהמשיכו עם הזרם ונתקלו בין סלעים ניצבים במים. הם חיכו מאוגדים בפינות נסתרות. אספנו אותם מהמים והכנסנו ישר לפה.

המשכנו עוד ועוד עם הנחל עד שהמים העמיקו לכדי לגונות קרות. כבר לא הגענו לקרקעית. שחינו וצפנו על הגב, הפנים אל השמש, הגוף התרגל לקור. פרפרים לבנים וכתומים עפו לידינו. השפריריות המשיכו לחוג ולנוח סביבנו לסירוגין. הן באו ביחידים ובזוגות, השוויצו לנו אורגיית כנפיים מחשמלת.

כשהגענו למקום שאנחנו יכולות לעמוד בו, זיהית עץ תות לבן. המים הגיעו לנו עד לחזה. עצרנו מתחת לעלים המסורגים וקטפנו פירות. נגיעה קטנה והם צנחו לנו לידיים. התנשקנו בלשונות מתוקים.

חלקלקות הלשונות שלנו השתלבה עם חלקלקות הגוף העירום שלך במים. הסוכר והשדיים שלך שנצמדו אליי סיחררו אותי. הכנסת לי יד מתחת לבגד ים וזיינת אותי מתחת לעץ תות. הבטת בי חמה וממוקדת כמו שלוחה של השמש. השפרצתי במים.

המשכנו ללכת. בדופק גבוה ספק צעדתי ספק שחיתי קדימה.

המים חזרו לאט למפלס הליכה. בתחילה הם הגיעו לנו עד לגובה מותן ואז לגובה ברך. התעכבתי כדי לצלם שפריריות ואת חיכית לי, ישבת ערומה על סלע עגול באמצע הנחל.

התחככת עליו וכשהתקרבתי הראית לי את הכוס שלך. אני התיישבתי במים למרגלותייך וליקקתי לך את הדגדגן, את השפתיים. הסלע קירר את פנים הירכיים שלך. טעם הכוס שלך התערבב עם טעם התותים בפה שלי.

אחרי שלוש שעות של הליכה בתוך המים הגענו לנקודת היציאה מהנחל ועלינו אל יובש האדמה. יציבות הקרקע היתה מרגיעה. הלכנו בשביל כורכר לבן, מסביבנו עצים, שיחים וקוצים יבשים.

צמחים קיפודנים, עם תפרחת עגולה וגבעולים מכוסים שערות הזדקרו זקופים בין הקוצים וניקדו בסגול את החורש המצהיב.