יש לו מבט זומם. שובב וסוטה וחדור מטרה. הילדים קופצים עליו והוא זומם. כולנו אוכלים יחד והוא זומם. מביט בי כמו נמר רעב. מעביר לשון על השפתיים. הילדים קופצים. מתלכלכים. מבקשים עוד מים. הוא מקלף ממני את הבגדים במבט שלו. אנחנו מטפלים בהם ומשחקים בינינו צייד ואיילה. מישהו ייטרף פה. מישהי תיאכל.
אחרי האוכל מדליקים להם טלוויזיה בסלון. מודיעים שאבא ואמא הולכים לנוח. נועלים את הדלת של חדר השינה. רק סיימתי לסובב את המפתח בחור והוא מסתער על הגוף שלי. רעב וצמא הוא בא אליי. יש לי דבש להרוות אותו. יש בי בית לגעגועים שלו.
מעיפים תחתונים וחולצה. הוא חודר אליי. בזקפת אדירים הוא בא. כל פעם מחדש אני נפעמת מהקסם. כל הדם שזורם מהמוח לזין, מעמיד את יצירת הפאר. מחזיק את המשקל הזה גבוה, גדול, חזק, גאה. נכנס אליי. יוצא ממני. נכנס ויוצא. הזין שלו משחק עם השפתיים התחתונות שלי. עושה לי טיזינג. נותן הכל ומשהה. אני רטובה מיד. עוטפת אותו במיץ שלי, שלו, שלנו. כל כך הרבה שנים אני נרטבת אליו. כל כך הרבה שנים אני נפתחת אליו, נפערת אליו, הזין שלו כמו חץ על לוח מטרת חיי.
הוא מושך אותי למיטה והופך אותי חצי. כמו עובר אני שוכבת על הצד והוא מזיין אותי, מלטף לי את הרגליים תוך כדי. הוא מעריץ את הרגליים שלי. אני מרגישה שהוא מזיין אותן. הבטן שלי רכה ורוטטת. סימני מתיחה של שלושה ילדים שקרעו לי את העור. הזרע שלו שקרם בי עור וגידים ואז שיסע את בטני. הציצים עייפים, אחרי שש שנות הנקה, זזים במקצב הפמפום. אני מצליחה לאהוב אותי ככה. דרך הזין שלו אני אוהבת את הפגמים שהשנים ריטשו בי. דרך הזין שלו אני סולחת לגוף על העייפות, על ההתבגרות, על הדמיון ההולך וגובר לאמא שלי. הוא מרעיף אהבה, הזין הזה והאיש. הוא מרפא לי את פצעי הנשמה כשהוא מקבל אותי ככה. מכיל אותי ככה. מזיין לי את הצורה ככה.
אני לא יודעת מי המציא שאישה נותנת. זה הגבר שנותן והאישה, היא יכולה להסכים לקחת.
אני עוברת לדוגי, עומדת על שש ומחכה לחדירה אבל יש לו תכניות אחרות. הוא נשכב מתחתיי, פנים חזקות וגדולות בין הרגליים שלי. זיפים בין הירכיים שלי. לשון חזקה ובוטחת מענגת את הדגדגן שלי. אני רוכבת על הפנים שלו כמו אחת שמכירה את הדרך.
תעשה לעצמך ביד, אני מבקשת. יד ימין שלו נשלחת לזין היפה, יד שנייה שלו על התחת שלי, הפנים שלו עמוק בתוכי והוא מפיק קולות עונג. אני כל כך דלוקה, כל כך רטובה, מביטה ביד שלו שזזה על הזין, מביטה במצח שלו שבין הירכיים שלי, מחניקה את הצעקה שמטפסת לי בגוף, מרעידה אותי וגינה עד צוואר, מהדגדגן עד לשד עצמותיי, מטלטלת את הגוף שלי על הלשון שלו, בתוך המוח שלי, בין הפצעים והגדולה והאימה והייאוש של החיים האלו.
אני גומרת. אני נכנעת לחיים. אני בוחרת בהם שוב.
(ואז הוא גומר. ואז שנצ. ואז אני מעירה אותו כשתופסת לו את הזין, מקשיחה אותו ביד שלי, מטפסת עליו כמו מכורה, כמו מעריצה, וגומרת שוב, חזק, עמוק. הוא מלטף לי את עמוד השדרה. עובר חוליה חוליה וביניהן לוחץ. נושם. מקשיב. אני תמיד אסלח לו, אני חושבת לעצמי. אני תמיד אסכים לו כי רק איתו אני אני)
Kommentare