כוסות רוח

קצת נתפס לי הגב. אין פלא, אטלס נושאת את משקל העולם על כתפיה.

אני מבקשת מגיא שיעשה לי כוסות רוח. קיבלנו מתנה מחברה מדקרת וזה תמיד עוזר. 

בחדר השינה אני מורידה בתנועות איטיות את החולצה ונשכבת במרכז המיטה על הבטן. גיא אומר: קודם צריך לחמם את המקום.

הוא מתחיל ללטף לי את הגב ואז מוריד לי בעדינות מכנסיים ותחתונים.

הוא מלטף לי את התחת. רגליים. גב. תחת. רגליים.

הדם בעורקים שלי מתחיל להפוך חמאתי.

הוא מפסק אותי וחודר אליי לאט.

עם הזין ממש מעט בתוכי הוא עוצר ומתחיל לעסות לי את הגב.

התנועות שלו בוטחות. פנתריות.

הוא עוצר בכל מוקד כאב. מרגיש אותו. מחמם אותו.

הוא חודר אליי עוד קצת ומעסה לי שוב את הגב.

הקשיחות של הגב עוד שם, העולם עוד נוכח עליו אבל גיא נושא אותו איתי עכשיו וקל לי יותר בבית החזה.

הוא חודר עוד קצת. עוצר כדי להמשיך להניע עליי אצבעות ארוכות.

להגיד לי דרך קצות האצבעות: אני רואה אותך. אני רואה שזה קשה. את לא לבד.

אני נושמת יותר ויותר עמוק.

הוא חודר עוד עד שהזין שלו כולו בתוכי.

הוא נע בתוכי לאט לאט ואני נרטבת ונרטבת.

ואז הוא עוצר.

הוא עם הזין בתוכי, לא נע, מעסה אותי טוב עם הידיים ושם כוס ראשונה על הגב במרכז הכאב.

הוא מושך את האוויר. אני שומעת את הצליל של השאיבה, מרגישה את הואקום לוחץ על השריר התפוס והוא בתוכי, ממלא אותי. מזיין אותי.

אני מתנועעת והוא עוצר אותי עם היד. מניח חזק.

הוא רוצה אותי פסיבית לגמרי.

הוא מזיין. עוצר.

מוציא מהקופסה עוד כוס. מניח ליד הראשונה. כן, שם.

צליל יניקת האוויר, תחושה חזקה של משיכה.

והוא מזיין.

בכל פעם שאני מנסה לזוז הוא מפסיק אותי.

אחרי כמה זמן אני מסכימה.

הוא מזיין אותי עוד, אני נרטבת עוד.

לחץ חזק על הגב שלי כאילו תאומי אריות נועצים לי שיניים בגב.

הזין שלו נע בי פנימה והחוצה והוא עוצר לשים עוד כוס. ועוד אחת.

ארבע כוסות מושכות לי אחורה את הגב. נושכות את הכאב.

זרמים של כאב מפלסים בגופי נקיקים דרך הגב.

הרטיבות מהכוס שלי פוגשת אותם. נחלים זורמים בעמקיי.  

גיא בי.

עונג וכאב מתערבבים לי ברגליים, בכוס, בגב. בזרועות. בראש. 

הוא יוצא מתוכי ונשכב מאחוריי על הבטן שלו, הראש שלו בין הרגליים שלי.

מים מפלסים את דרכם בתוכי, מלטפים את הכאב.

אני לא מרימה את האגן ובכל זאת הלשון שלו מוצאת בקלות את הדגדגן.

הוא מלקק ומלקק אותי ואני פסיבית לגמרי. כל האש בפנים, נעה לי בגוף.

מבחוץ אין תנועה, זו רק אני שמרגישה משיכה בלתי פוסקת במדורת הכאב שבמרכז הגב.

אני חמה. אני בוערת. אני נמסה. אני דרקונית בתעופה. 

אני טסה מעל נהרות וגאיות. שפע מתחולל בי. אני רואה הכל כי הכל בי.

אני מרגישה את האורגזמה מטפסת ומטפסת עד שאני מתפוצצת לו בפה לאלפי רסיסים, נשברת עד המצח, עד אצבעות הרגליים.

גומרת. רועדת. גונחת.

לאט לאט הגוף נרגע. הקול נרגע. הכל נרגע. 

הוא עוצר. מתיישב.

הוא מרים לאט את הפקק של הכוס ומשחרר את האוויר.

בבת אחת שטף של הקלה מלטף לי את הגב.

הוא מניח את הכוס בקופסה. ניגש לעוד אחת ומשחרר גם אותה.

הוא מוריד מעליי את שתי הכוסות הנותרות ועם כל שחרור אני מרגישה שהאורגזמה מלטפת אותי.

אלו הכרבולים של אחרי, היא עוד איתי, מביאה לי את מנחת הריפוי ישר ללב הכאב.

אני שוכבת, רגועה כמו אגם.

זרם של אוקסיטוצינים נפער בי והשתחרר עם הכוסות. 

גיא מחייך אליי, מנשק לי את הלחי.

מכסה אותי בשמיכה דקה.

סוגר את האור ויוצא מהחדר.