מוגזמת

כל היום היינו ביחד.

נפגשנו עם חברה. הלכנו לגלריה וראינו מדפסת ואפרכסת מעופפות ממטוס ושירה ערבית דחוסה, מצטופפת ומתרחבת לסירוגין בווליום של אלנבי 58 בניינטיז.

גאונות החלל התעשייתי הגדול נמזגה בעיני האש שלך. מרחב השמיים הכחולים מהמסך העצום התפרש בתוך הלב שלי. עליתי על גדותיי מרוב משיכה אלייך. לא הראיתי כלפי חוץ דבר.

כל היום שתינו קפה ואז תה ושוב קפה. שוחחנו על ג'רמיין גרייר שטוענת ששוויון בין המינים מעולם לא היה שאיפה ראויה. רק שחרור.

שוחחנו על מסכים ואהבה. בדידות וחיבור. אמנות וגבולות. נגענו במשי, נשמנו מסיכות.

עשינו קניות לסוף השבוע. פואה גרה, ברד פודינג רוגלך (איזה מין דבר), קרואסונים.

הלכנו מחובקות. את היית יפה במיוחד בצבעים בהירים. מכנסיים לבנים, מעיל בז', רוקסטאר שיצאה מפוסטר של חלומותיי הרטובים. ג'ים מוריסון ממין נקבה, צועדת חבוקה איתי ברחובות תל אביב.

לשם שינוי הם היו רעננים בזכות הגשם, או שאולי זו הייתי אני, עיניי שטופות.

כל היום הנחנו זו על זו ידיים במהוגנות ציבורית אחראית. רציתי אותך, שתיתי אותך בעיניים, התנהגתי למופת.

כל היום הייתי איתך וכל היום התגעגעתי אלייך.

היתה לנו פגישת עבודה מאירת עיניים ומסך עם קולגה. הכנת לנו תה מרוקאי חזק ומתוק ופתרנו חידות של גישה. שתיכן פינג פנגתם רעיונות. אני שלחתי לינקים. דייקנו חד פעמיות של רגש סיבובי ושלושתנו לא הפסקנו לחייך. היה נעים וקריר, נשארתי לבושה בג'קט גם בתוך הדירה.

כשהאורחת הלכה וסוף סוף נשארנו לבד הלכת לחדר השינה ואני אחרייך.

התפשטת ונשארת רק עם גופיה. היית פראית ומושכת כמו שאת יודעת להיות כשאת מזמינה אותי למיטה שלך.

הפטמות שלך קראו לי דרך בד הגופיה, הרגשתי אותן מתקשות לי בפה כשעברתי מאחת לשנייה.

הקולות שהוצאת הטריפו אותי. נרטבתי מהר אבל לא מיהרתי בכלל.

ליקקתי את השדיים היפות, החוצפניות שלך. הכוס שלי העלה טמפרטורה בין הרגליים.

את ביקשת שאאסוף את השיער ואחשוף את הצוואר שלי. אספתי בשבילך לנשוך.

פלגי הגוף שלנו זרמו זה אל זה כאילו לגעגוע יכול להיות סוף.

נשכנו, מצצנו, ינקנו, שאבנו. נהמנו עור לעור. שד לפה, כתפיים לכתפיים. בטנות התנשקו, גניחות בקעו מעומקן.

הכוס שלי נטף, פטמות הזהב שלך בערו. עלינו בספירלה למעלה אל אלוהי הכוס עצמה.

שנייה לפני האורגזמה הפסקתי. רציתי להמשיך להרגיש את האנרגיה, עוד לא לגמור.

טעם הכוס שלי היה טעים בפה המתוק שלך. השפתיים שלך היו רכות, מזמינות, מזוהות לי עם בית.

נישקתי אותך בהודיה. נשיקה על היותך, נשיקה על גאוניותך, נשיקה על יופייך.

שרתי בליקוקים את שבחך ישר לתוך הכוס החם, החכם שלך. חדרתי אלייך, עמוק ללבך והקשבתי לכל מה שהיה לו לומר לי.

גמרת ממעמקים. ואז עוד פעם.

מיוזעות, מאוהבות, צחקנו בקול וליטפנו זו לזו את השיער והפנים. מוגזמת! קראתי לך ואת צחקת. מי שמדברת, ענית והושטת יד בטוחה אל הכוס שלי.

הדברים שעשית לי, הדברים שאת יודעת לעשות.

אלוהים עדי שגמרתי בחיים שלי, אבל ככה, אף פעם לא גמרתי.

צרחתי את האורגזמה לתוך האוזן שלך ובבת אחת חדרת אליי. המעיין שמצאת שם נבע אל כף ידך.

לעולם אזכור את האורגזמה הזו בה הפכת אותי לדלתא של הנילוס. מכל המקומות הרחוקים, מכל ההסתעפויות שלי, ברגע אחד נשפכתי לים.

בין הסדינים הרטובים, בתוך הריח העמוק של הערבוב של שתינו, דיברנו אהבה. על איך שאנחנו גדלות ביחד אבל גם זו אל תוך זו. דיברנו את מה שאי אפשר לחזור עליו כי הוא קדוש מכדי להתקעקע על דף.

משסיימנו את עבודת האלוהים התקנת לנו מגש ועברנו ללקק דברים שאינם גוף אדם.

יש סקס אחר, יונה וולך צדקה, ויותר מזה, יש אהבה אחרת. אני לא יודעת הרבה דברים אבל אני יודעת, שרק את זה אני רוצה.